יום שלישי, 4 באוקטובר 2011

הפגישה

שעת ערביים
שמש אל הים נושקה,
אנחנו שניים
את עודך ילדה.
שערך גולש
מבטך כובש
ואני, לך נכנע.

ריח האביב
בזרועותיי את חפונה,
פריחה מסביב
מדשאה רטובה,
אצבעותייך רכות
לבי ממיסות
עם ערב, בפגישה.

כבר מאוחר
על הספסל מול הים,
משכרת כשיכר
בלחייך סומק דם.
עינייך תמימות
שפתייך ורודות
ואני, כמי שחלם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה