הפגישה

שעת ערביים
שמש אל הים נושקה,
אנחנו שניים
את עודך ילדה.
שערך גולש
מבטך כובש
לעד אני נכנע.

ריח האביב
בזרועותיי את חפונה,
פריחה מסביב
מדשאה רטובה,
אצבעותיך רכות
לבי ממיסות
עם ערב בפגישה.

כבר מאוחר
על הספסל מול הים,
משכרת כשיכר
בלחייך סומק דם.
עינייך תמימות
שפתייך ורודות
ואני, כמי שחלם.

 

 

 

 

 

חזרה לדף "שישה ימים ומלחמה"