1985, קולות 3, ספר במה לדברי ספרות

 

1985, שירבטתי את הרישום הזה, כדף עליון נלווה לטיוטת הבלדה שכתבתי: "הבובה", להגשתה לחוות דעתו של איתמר יעוז קסט, עורך "במות ספרות", שהפיק באותה עת את הספר "קולות 3".




 ה ב ו ב ה / עמ' 63
 
לו רק הסכימה מרים,  
לתת לי את הבובה, 
עם השערות הזהובות,        (3 שורות ראשונות נערכו מחדש)
הזרוקה
בחצר בפינה
ללא עין אחת
ורגל שבורה...
 
לו רק הסכימה...
 
הייתי מדביקה במקום
שם חסרה עין -
כפתור תכול
שיתאים לצבע העין הקיימת,
אוספת שערה הזהוב לאחור, וקושרת מסביבו -
סרט
אדום
נגד עין-הרע...
 
 
מלבישה אותה בשמלה קצרצרה,
עם סינר תחרה,
ומדביקה את רגלה השבורה...
הכל היה אחרת.
 
אך מרים לא הסכימה,          (המילה "היא" הוחלפה ב"מרים") 
והבובה נשארה מונחת בחצר,
בפינה,
ללא עין אחת ורגל שבורה...

בזרועותיי בובת סמרטוטים
שקיבלתי מאימי מתנה
ליום הולדתי השלישי.

"אני נותנת לך במתנה 
את הבובה.
אהבי אותה, ושמרי אותה
כמו שעשתה אחותך...
אחותך...
אחותך לא נפרדה ממנה
אפילו בשנתה.
תמיד ביחד -
כמו אחד.
שעות ארוכות הן היו משוחחות
על רחובות עם ילדים משחקים
ועל חלונות ראווה,
שמתוכם מציצות אלפי בובות,
ובשעה שהן משוחחות,
נשכח הכל -
הגיטו האפל,
הזוהמה מסביב,
צחנת הגוויות הפזורות בחוץ,
ואפילו האלילים במדי האס.אס. המצוחצחים, 
שמסתובבים שלווים בתוך,
כאילו סיקרו יצירות אומנות 
בגלרייה מפוארת...



היום ט' בתשרי -
יום הולדתה של אחותי,
אימי אפתה עוגת קצפת, 
הדליקה נר נשמה,
ומתוך קופסה ישנה
שלפה תמונה דהויה 
של ילדה קטנה,
עם עיניים תכולות
לבושה בשמלה קצרצרה,
עם סינר תחרה,
ושערה הזהוב קשור לאחור 
בסרט
אדום
נגד עין-הרע,

מאמצת אל ליבי את בובת הסמרטוטים,
-יום הולדת שמח !
 
דמעה פילסה לה מסלול בלחיה של אימי        (בספר הושמט "בלחיה")
ונספגה בצוארון חולצתה.
 
"...זה היה בוקר ככל הבקרים              
סרקתי את שערה הזהוב,
שרכתי את שרוכי נעליה,
האכלתי אותה בפרוסת לחם יבשה
והבטחתי לה
שלא ירחק היום,
והיא תאכל פרוסת חלה -
חלה יהודית -
טהורה..."
 
...ואז פרסה אימי פרוסות חלה
וחילקה - 
לי פרוסה,
ולה...

"...נשקנו האחת לשנייה,         (בספר חסר "פתיחת ציטוט")
והבטתי אחריה
עד שנכנסה
לביתן הילדים...                  (ערכתי מחדש את שתי השורות האחרונות)

הייתה לי הרגשה לא טובה,
נכנסתי לצריף
ובפינה -
ראיתי את הבובה...

הבובה !
היא אף פעם לא שוכחת את הבובה !
הרמתי את הבובה
ורצתי לביתן הילדים...

משאית עמדה שם
מוקפת קציני אס.אס. ששמרו על הסדר -
צילינקה !
צילינקה !
צעקתי...
 
קציןי אס.אס דחף אותי בחוזקה -
נפלתי,
צילינקההההה !!...              (3 השורות האלה הושמטו בספר)
 
 
- היא עמדה בפתח המשאית
מנופפת בידה הקטנה 
וחיוך של מלאך על שפתיה
כאילו אמרה - 
שמרי אימא את הבובה לדורות -
היא חלק משתינו..."                        (בספר חסר "סגירת ציטוט")
 
 
...היום ט' בתשרי
יום הולדתה של אחותי,
אפיתי עוגת קצפת,
הדלקתי נר נשמה,
ומתוך קופסא ישנה
שלפתי תמונה דהויה
של ילדה קטנה
עם עיניים תכולות
לבושה בשמלה קצרצרה
עם סינר תחרה
ושערה הזהוב קשור לאחור 
בסרט
אדום
נגד עין-הרע.
 
מאמצת אל לבי את בובת הסמרטוטים
-יום הולדת שמח אחותי הבכורה!
פרסתי פרוסות חלה
וחילקתי -
לך אחותי,
לך אימי,
לי,
ולך בובה....
 
     ***

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה