יום שני, 10 באוקטובר 2011

אבוקדו עם כבושים

המתכון למנה אחת - יש להכפיל את הכמויות במספר המנות הרצוי.


שלב א'
מומלץ לא לקלף את האבוקדו, אלא:
1. לחתוך את האבוקדו ל-2 חצאים.
2. לשלוף את הלגעין מתוכו.
3. באמצעות כפית קטנה לשלוף את תוכן האבוקדו עד שנותרת קליפה ממש דקה.
4. ואז מכינים מחית.


שלב ב'
להכין מראש ירקות ו/או פירות כבושים, בטעם שלכם... 
הטעם שלי: 
לימון כבוש בטעם ביתי, ומלפופנים מוחמצים על בסיס בלח בטעם ביתי.


מרסקים את הכבושים שבחרתם,
או קוצצים אותם דק, דק מאוד... 


שלב ג'
מוסיפים למחית האבוקדו:
3 כפות גדושות מהכבושים שריסקנו
3 כפות מהמים של הכבושים
כף שמן זית כתית מעולה
וזהו... לא מוסיפים תבלינים כל שהם...
מערבבים היטב, ומשטחים את המחית על צלחת. 


לקישוט
מפזרים מעל ירק קצוץ (פטרזילייה ו/או קוסברה ו/או נענה)


כדאי לדעת
אבוקדו הוא גם טעים וגם בריא





בלדה לכתבנית במשטרה

נכתב בתקופה שעבדתי במשטרה ככתבנית.
במרחב יפו - ליד השעון
27.11.1977
         *  *  *  *  *
כמו איבדה עליהן שליטה
מקישות אצבעותיה במקשי מכונת הכתיבה -
ידנית, אוליבטי, ישנה.

שורה ועוד שורה,
דפים נערמים על שולחנה -
מכתבים, פרטיכלים, תוכניות היערכות,
שמור, מוגבל, סודי -
חייבת למהר ולסיים
גם אם זה לא נראה אפשרי,

הדפסת ה"מרטון" בשיאה -
המשטרה מתכוננת ל"מבצע",
אתמול היה מקרה דחוף,
שלשום -
כוננות....
ומחר?
...הכתבנית כבר חשה לאות.

סוף סוף ההמולה סביבה רגעה,
הכתבנית את מכונת הכתיבה שלה כיסתה
הביטה בהשתהות על החומר שנערם על שולחנה
ולאצבעותיה הודתה,
ואז ירדה במדרגות לאיטה -
הביתה...

מחר -
עוד יום...

מעפר אל עפר

מעפר אל עפר -
נאמר,
גוף דומם -
לנצח אינו נושם,
עטוף תכריכים,
אל תוך בור -
הורד,
כוסה בעפר -
קדיש.

חייו לחיים -
הוריש.

רק שלט קטן סוגר -
מעל -
כאן קבור -
ז"ל.

מחר יבלו -
הפרחים...
תיבש הדמעה בעיני -
החיים.

- ההיה לבן הוא או
שחור -
בית הקברות -
מאחור,
כי מעפר נבראת -
אדם,
ואל עפר -
תחזור.




לנוח.

לנוח -
לא להביט לאחור.

שאת
מחושך אל אור -
תפילה.

לנוח -
כי חלף השחור -
רגעה הסערה.

לנוח -
הקץ למשא.

בכי תינוק נישא...

קשה הזקנה....

...לנוח,
והלאה...




קפה ועוד

קפה 
מומלץ להוסיף לקפה חלב סויה מועשר ב- B12


וליד הקפה: 
מעדן בריאות  
הכמויות למנה אחת - יש להכפיל הכמויות במספר המנות הרצוי.
2 כפות גדושות של טחינה גולמית מלאה.
חשוב לבחוש היטב את הטחינה בתוך המיכל לפני השימוש.
1 כף גדושה של דבש תמרים (סילאן)
רצוי להשתמש בסילאן שמכיל 100% תמרים ללא מרכיבים נוספים.
2 כפות חלב סויה - מומלץ חלב סויה המועשר ב- B12.
לערבב היטב הכל, עד לקבלת מרקם אחיד.


המעדן בריא מאוד, להתחיל בו את היום.


כדאי לדעת:
הטחינהעשירה בחלבון, סידן, זרחן, ברזל, ויטמינים: B2, B1. A, ניאצין, לציטין, חומצות אמינו, שומן בלתי רווי, וסיבים תזונתיים. 100 גרם טחינה מספקת 70% מכמות הסידן היומן המומלצת וחצי מכמות הסיבים התזונתיים. כ"כ, השומן הבלתי רווי בשומשום, מסייע בעיכוב תהליכי הזדקנות הגוף.
הסילאן: מכיל את הערכים התזונתיים שיש בתמרים והוא מסייע למניעת אלרגיות ומחלות לב.



לא עוד מלחמה.

השיר נכתב לאחר ביקורו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בארץ.
             ***
נריע לך התבונה
כי ידעת בעוז וגבורה
לגמוע מרחק -
בן שלושים שנה
ותעלת מים -
בדם בנים רוויה.

לא עוד מלחמה -
אמרת,
לא עוד זרע בנים -
באדמה,

מתעוררת לחיים תקווה שדעכה
לחיות בשכנות באחווה,
ולא עוד צחצוחי רובים,
וזה על זה יורים,
ולא עוד רעש פגזים,
ולא עוד שטחי דמים.
כי הנה יד ביד -
מה טוב ומה נעים
גם יחד -
דודים.


בלדה לחיילת

מחייכת אל חייל מאובק בחולות,
בקלט פגשת בו נפעם.
בכל מקום את אתו -
גם ב"אי-שם".

למראך צונחת לצדו בחשכה,
הסמיקו כומתות על ראשים.
צנומה מתחת כובע פלדה -
מפקדת על מטווחים.

לילה -
בחדר מבצעים -
את אינך לאה.
עת  ישוב מתון ענן אפור,
בקשר ישמע קולך רכות -
מאשר לו נחיתה.

ובשובו עיף מתרגיל,
באוהל יופתע לגלות -
בקומקום קפה מהביל,
ופרח בבקבוק לאות.

ובעת מצוקה,
בין החוחים -
את לו השושנה,
וקרן שמש טובה -
שהושיטה יד
ותמכה.

...ובהפוגה -
במועדון,
קולך מתבדר
מבדיחה שסיפר
עת חמד לצון...


מעשי זדון שבוצעו נגדי בהוצאת הספרים

הרשומה עדיין ריקה.

הקשב לעצמך

הידעת -
כוח משיכה,
הצמד אזנך אל -
האדמה.
הקשב -
לעצמך
מעפר לעפר
יאמר.


 * השיר פורסם ב"קולות 3" בעמ' 100, תחת שם אחר, בזדון, ע"י המו"ל, איתמר יעוז קסט.



קשת בענן

בפריחת המרבדים אשר חווינו יחד
בזריחת יום חדש ושקיעתו.
בלהק ציפורים שחלף מעל אל יעד
בשמים כחולים, בשמי ענן אפור -
אני אותך משביעה.

בסרטי חצות, יחד בם צפינו,
בקריאת הגבר המודיע, שחר עלה,
בקשת בענן, באביב שבלבנו
במדורה שהבהירה בנו חל חלקה תמימה -
אני אותך משביעה.

כי תשוב אלי גם מסוף קץ העד
בדרך לא דרך, מנקיקי הנסתר -
להשקות גופי שננטש נבגד
בחכותו לך עד קץ המחר.


מרינדה (תחמיץ) - חמוץ-מתוק


מכניסים לקערת זכוכית:

שליש כוס שמן זית כתית מעולה
1 כף חומץ בלסמי איכותי.
1 כף חרדל.
2 שיני שום כתושות.
1 כף גדושה דבש תמרים (סילאן)
קורט פלפל שחור טחון דק
מלח לפי הטעם.


לבחוש היטב.

כריכוניי בטטה

המתכון למנה אחת - יש להכפיל את הכמויות לפי מספר המנות הרצויות.
המילוי לכריכונים
פורסים: 
תשיעית בלוק טופו לפרוסות מלבן דקות (תשיעית זה ריבוע אחד לאחר שחילקנו את הבלוק ל-3 חלקים לאורך ולרוחב) 

1 קישוא לפרוסות עגולות לא דקות במיוחד

מכניסים את כל הפרוסות להשריה במרינדה חמוץ-מתוק, למשך כחצי שעה.

בזמן שהמילוי מושרה, מכינים את הבטטה:

1. מניחים מחבת עם מעט עומק, על האש, ומכסים את תחתית המחבת בשמן (רצוי שמן זית כתית מעולה).
2. שוטפים בטטה 1 עבה, מסירים שטחים פגועים, אך לא מקלפים. פורסים לרוחב פרוסות עגולות בעובי של כ- 2 מ"מ.
3. מומלץ בטטה בצבע כתום כהה, שמתיקותה גבוהה יותר מזו של בטטה בצבע כתום בהיר.
4. לאחר כ-5 דקות, שהשמן התחמם, מניחים את פרוסות הבטטה אחד ליד השני,  וממשיכים לטגן על אש קטנה למשך כ-10 דקות, ללא תבלינים, ואז הופכים אותם, ומבשלים עוד כ-10 דקות. 
5. נועצים מזלג לבדוק שהבטטה מבושלת נא, ואז שולפים את הפרוסות ומניחים על נייר סופג שמן.


כעת מניחים לתוך המחבת שהתפנה, את פרוסות המילוי שהושרו במרינדה.
כעבור כ-10 דקות, הופכים את הפרוסות.
וכעבור כ-5 דקות, שופכים מעל את המרינדה שנותרה בקערה.
מבשלים עוד כ-15 דקות, על אש קטנה.
זהו... 


וכעת ניגשים להכין את הכריכונים.


מניחים פרוסות בטטה על צלחת.
שולפים מהמרינדה שבמחבת:
1 פרוסת טופו,
1 פרוסת קישוא, 
ומניחים זה על זה, מעל כל פרוסת בטטה.
מסיימים בפרוסת בטטה מעל.
(מנה לאדם היא - כ-5 כריכונים)


לקישוט:
1. מזליפים טיפת טחינה גולמית על כל כריכון, הטחינה משמשת כדבק לקישוט, ומניחים על הטחינה פרוסת פטריה לבנה.
2. אפשר לעטר את הצלחת סביב הכריכונים, עם המרינדה שנותרה במחבת. 


כדאי לדעת
הבטטה עשירה בוויטמינים ומינרלים



מילות ההסבר המודפסים בכריכה האחורית של הספרון:

קובץ השירים נכתב בשנים של מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום-הכיפורים וביקורו הראשון של סאדאת בארץ, לבד משלושה שירים שהתחברו לאחרונה, ואשר מצוין לידם, כי נתפרסמו ב"קולות 3".
כשניגשתי לערוך את הקובץ, הקפדתי לשמר את הטקסט בפשטותו הראשונית, כדי לא לאבד את התחושה והאווירה שליוו אותי בעת הכתיבה.
מלה-בילה טייכר

יום שלישי, 4 באוקטובר 2011

הפגישה

שעת ערביים
שמש אל הים נושקה,
אנחנו שניים
את עודך ילדה.
שערך גולש
מבטך כובש
ואני, לך נכנע.

ריח האביב
בזרועותיי את חפונה,
פריחה מסביב
מדשאה רטובה,
אצבעותייך רכות
לבי ממיסות
עם ערב, בפגישה.

כבר מאוחר
על הספסל מול הים,
משכרת כשיכר
בלחייך סומק דם.
עינייך תמימות
שפתייך ורודות
ואני, כמי שחלם.

ואתה אינך

יום אתמול חלף
המחר על הסף
מרווחת בכורסא
קוראת מכתביך ולא מאמינה -
הנייר טרם הצהיב
ואתה אינך...

-בקיבוץ.
בשדה חרוש
אתה -
על כנף טרקטור סחוב,
ואני -
ליד ההגה...
זו לי פעם ראשונה.

ב"ספיד" -
דהרתי אל תוך הצמחייה,
בינותיה מוסתרת -
ברזיית ההשקיה המרכזית...

דרך נס אסון לא קרה -
אך משקפיך, זכוכיתם התרסקה,
נבהלתי נורא,
ואתה הרגעת -
לא נורא, יהיו לי חדשים תוך יומיים שלושה...

היום -
כשהמחר היה לאתמול
קבוע אוהל שם נפלת -
על ההר.
ימים רבים איש לא ידע -
היית נעדר.

בקיבוץ.
בחדר על הרצפה ישובים -
רגלינו מזרחית שלובים,
ולפנינו -
משחק מלחמה -
שח.
באוויר דרוך המתח -
התקפה... הגנה... פריצה... התקפה -
מט!
ותנצח.

היום -
כשאתמול היה לשלשום,
מופסדת לך, גם בזו המלחמה,
ארכין בכעס ראשי -
ואעמוד דום!

צפירה....
- החיים כבחלום.

***   ***   ***   ***   ***   ***
נכתב לזכרו של סגן גבי (גבריאל) קורצברג הי"ד, שהתיידדנו בתקופה שירותי הצבאי בקיבוץ נחשונים במסגרת של"ת (שירות ללא תשלום).
כאשר הביאו לידיעתי שגבי נעדר, הייתי כבר אחרי שירות צבאי, מחפשת להתבסס בעבודה קבועה ללא הצלחה. היה לי מאוד קשה להשיג דברים בסיסיים בחיים ולא הבנתי מדוע, ובתוך כך פרצה מלחמת יום הכיפורים, ומצאתי עבודה בבית קפה כמלצרית, ברח' אלנבי פינת יהודה הלוי בת"א. יום אחד כשסיימתי את העבודה, הלכתי לתחנת האוטובוס לנסוע הביתה, ובדרך ניגשה אלי אישה זרה, שמעולם לא ראיתי, ואמרה לי: "גבי, גבי זה מהקיבוץ... נחשונים... הוא נעדר...". הייתי בהלם... לא הבנתי איך היא ידעה לפנות אלי, וקיוויתי שהיא טועה. כשניסיתי לברר אתה פרטים, היא מיד הפנתה אלי גבה והלכה. עמדתי המומה ורועדת כולי ודקות ארוכות לא יכולתי ללכת. בהמשך הובא לידיעתי באותו אופן, שגבי נמצא הרוג.


כיצד מכשירים את המנגל ככלי בישול בטבע.

1.מרוקנים את המנגל מהפחם ומנקים.
2. אח"כ משטחים אבנים קטנות בתחתית המנגל, להגביה את התחתית בכ-2 ס"מ.
3. מניחים על מגבה האבנים במרוכז כ-5 נריות שטוחות יחד עם מגן האלומיניום, במקום בו רוצים להניח את סיר הבישול.
4. אפשר ליצור 2 וגם יותר, נקודות בישול, תלוי בשטח המנגל ובגודל הסירים.
5. מדליקים את הנריות ומניחים מעליהן את רשת הכיסוי של המנגל.
6. מניחים את הסיר או המחבת על הרשת, מעל הנריות הדולקות, ומבשלים בכיף... בטבע.

שיהיה בתיאבון ולבריאות.

הארץ הזאת

כי לך
ולזרעך
את הארץ הזאת -
נתתי!
- ארץ זבת
קרבות,
יאוש ותקווה.
נווה שממה שלמתה,
אדמתה טרשים וחולות,
סיפוריה -
ניסים
מעשיה -
נפלאות.

כי אני השם אלוקיך -
לזרעך נתתי
ולך
זו החלקה הקטנה -
לנצח!

מבין סדקי אבניך
אשא תפילה -
ברוך שבחרתנו מכולם,
לאהוב זו החלקה
שנחליה אכזב
והאיתן -
ישקו שדות דם.

דם -
מזרע אברהם...

כאן גדלנו יחד

יהודה שלום,
השעה קצת אחרי חצות
אני לא נרדמת.
החום מחניק.
מבעד לחלון מביטה אל הרחוב האפל -
כאן גדלנו יחד.
אמא קוראת לי מחדרה -
עודך ערה?!

באופק כוכב נופל.
מביטה בשעון -
כבר אחרי אחת -
הבעתי משאלה.

נזכרת במסיבה הגדולה
שערכתם לקראת הגיוס
שמוליק, גדי, שוקי ואתה -
כמה קנאה בי רות.
כל הערב רקדנו
טויסט
צ'ה-צ'ה-צ'ה
וסלאו צמוד.
וכשבאת ל"אפטרים" מאובק
על פניך זיפים
הייתי מקטרת -
זה דוקר
והלבשת לי על הכתף את העוזי -
זוכר?...
כל כך הרבה היה לך לספר.

כבר שנה חלפה
ועוד מעט זריחה של יום חדש.
ומחר -
כמו לא קרה דבר,
תיבת המכתבים ריקה
ורק דמעה ערירית תיגר...

טל הצטרף להתנחלות בצפון,
רות התחתנה עם מוטי שחיזר אחריה
בתיכון,
שמוליק חתם קבע,
ושוקי עבר לשריון,
גדי ואני נפגשים
לפעמים....

***   ***   ***   ***   ***   ****

השם יהודה, נגזר משמו של יהודה בואנו הי"ד, חברי לספסל הלימודים בביה"ס העממי, ממלכתי א' ע"ש ויצמן, בלוד, שהיה ילד שקט וביישן, בן יחיד להוריו ואח יחיד לאחותו הקטנה.
למעשה, גרנו בשכונות רחוקות זו מזו. הוא ישב לידי בכיתה, אך לא היינו בקשר מחוץ לביה"ס, וכאשר הביאו לידיעתי כי יהודה בואנו נפל, הידיעה הזו טלטלה אותי חזק. הייתי ילדה  תמימה, רק בת 18, ופתאום באחת התבגרתי והבנתי את אפסות החיים.

דמעות חמות

דמעות חמות
נחמה -
לפנים קרות
לידיים -
שאינן אוחזות

* השיר פורסם ב"קולות 3" בעמ' 100, תחת שם אחר, בזדון, ע"י המו"ל, איתמר יעוז קסט.

בין כתלי המקלט.

בין פגז קטיושה
לפגז מרגמה -
בין כתלי המקלט,
צומחות השיניים
לרך בן השנתיים
על גפיו יתרומם אט אט.

עצובים השמים -
הוא הולך כבר על שתיים
לומד -
את חוקי המשחק.


שלושת החזיתות

נשירה לך ילדה
נשירה מכל עבר
נשירה לך מחזית צפון -
נשירה לך ילדה
עם כל רמ"ח אבר
מחזית מזרח ומחזית דרום.

נשירה לך ילדה
כי צלחנו התעלה
חברים רבים איבדנו -
נשירה לך ילדה
על שעות קור וסופה
ולא אחת בעמדה קפאנו.

נשירה לך ילדה
על להפגזת מטר -
איך מול רבים נלחמנו קומץ,
נשירה לך ילדה
בין יריות מטווח קצר -
החזיקי לנו אצבעות
באומץ.

שישה ימים ומלחמה

קצת רקע: במלחמת ששת הימים, הייתי תלמידת תיכון. המשפחה גרה בלוד, ברח' ל"ל (החשמונאים) מס' 7, על הכביש הראשי שחצה את הרחוב לאורכו והמשיך לבסיס הצבאי, בית נבאללה. המכולת של אימא הייתה צמודה לבית בו גרנו, והכניסה למכולת פנתה לכביש הזה.

***   ***   ***   ***

צפירה מתמשכת -
אות כי פרצה המלחמה.
בבתים וברחוב האפלה.
נייר דבק שתי וערב על השמשות,
מכוניות דרכן עושות ללא אורות.

מבוגרים וילדים הגחנו מפוחדים מהבתים
מגששים בחושך האחד אל עבר שכנו.
איש הג"א מזוין במשרוקית ופנס -
ריכז את כולנו תחת עץ התאנה
שפרסה ענפיה אל מרכז המדרכה החולית הרחבה
סמוך לכביש היחיד שחצה את השכונה,
מול חנות המכולת של אימא.

אימא כולה נסערת
עמדה צמודה אל אבא -
שהסתיר בכף ידו קצה סיגרייה דולקת
ממנה שאף קצת רוגע.

שקט מתוח נזרה בכל.

יבבה חרישית מכיוון אמו של יעקבי
מלווה בתפילה לשלום בנה יחידה
המשרת בחיל קרבי,
אפשרה את בכין של אמהות אחרות וגם את בכיה של אימי.
מביטה על כולם ולא תופסת.
צפירה עולה ויורדת.

עם אור ראשון, בעיניים דומעות
מילאה אימא מוצרי מזון
בתוך פחים גדולים
מוכנים להעמסה.
אני יודעת מה זאת מלחמה -
אמרה.

כן, אימא יודעת מה זאת מלחמה,
שהרי היא ניצולת שואה -
אבל איך היא בכלל משווה שואה למלחמה.

טנקים עושים דרכם שיירות.
חיילים בצפיפות בתוך משאיות.
אימא נתנה בידינו ממתקים
לזרוק אל החיילים.
צפירות מתמשכות, עולות ויורדות,
כך ספרנו שלושה ימים ושלושה לילות.

באופק נראו בבירור התפוצצויות.
אבא כל הזמן מאופק.
- אולי בזה הרגע, יורה אחי מטנק.
הקריין מודיע -
כוחותינו שולטים בכל החזיתות,
מטוסינו פוגעים פגיעות טובות,
אך הדאגה ליקירים -
העיבה על כל שמחה.
היום הרביעי למלחמה.

משאית חלפה על פנינו
בכיוון לבית-נאבלללה.
חיילים מאובקים בתוכה הבחינו בנו -
אנחנו מנצחים!
קראו לעברינו -
אנחנו ברמאללה!
ביד מורמה מסמנת וי, ליוו את הקריאה.
יממה חמישית נספרה.

ברדיו שירי לכת ומדורה.
סביב כל מי שאחז טרנזיסטור
התגודדו שכנים צמאים לכל חדשה.
היום השישי למלחמה.

- ירושלים שוחררה!
- נחתם הסכם להפסקת לוחמה!

פתחי הבתים קושטו בדגלים.
הרחוב הראשי, הרצל, המה ממשאיות חונות.
ובתוך המשאיות, חיילים שרועים זה על זה.
הרמתי עצמי על בהונות רגלי לגבוה מה -
הי חייל!
קראתי -
אולי פגשת את אחי תוך כדי מלחמה...
קוראים לו יוסי, גם הוא חייל...
כזה גבוה, עם שיער כהה מתולתל....

שפתיים מאובקות
נמתחו אט אט לחיוך, שחשף טור שיניים צחור,
ויד עייפה הושטה לצבוט את לחיי שסמקה -
כן ילדה,
פגשתי את אחיך -
חבוש כובע פלדה וחגור חגור,
שישה ימים רצופים -
הוא עייף,
מתגעגע הביתה לחזור -
כמו כל החיילים.

איך נעשיתי טבעונית

טוב, אז כמובן שגדלתי בבית יהודי, שבו האוכל המסורתי הבשרי, היה העיקר, והייתה דעה כזו, שאדם חייב לאכול לפחות פעם ביום מנת בשר.
מאוד אהבתי את המאכלים הבשריים שאימי הייתה מכינה. ידעתי כל הזמן שבשר לא צומח, אבל לא ממש הבנתי את מקורו... הבשר היה בבית כל הזמן, בשר זה היה אוכל בסיסי, ולא שאלתי אף פעם מאיפה בא הבשר.
אגב, שמיל, אח של אימא, היה בעל חנות אטליז נחשבת, בלוד, שעד היום קיימת, אך מופעלת ע"י בנו, חיים מילר, שבחר להחליף את השם הקודם של האטליז, על שם אביו, ולקרוא לאטליז על שמו
וכך, עד שהגעתי לכיתה ג', אז החל התהליך, באירוע מכונן, ממנו לא הייתה דרך חזרה, שהוביל אותי באופן טבעי לגבש אורח חיים טבעוני, שהוא, לא רק הימנעות מאכילת החי ומן החי, אלא גם הימנעות מוחלטת משימוש בפריטים מהחי, כמו, ביגוד, הנעלה, אביזרים, פרווה וכד'.


הרשומה עדיין בכתיבה.

הידעתם?...
מעל 200 מיליון בעלי חיים, מעונים ונרצחים באכזריות בתעשיית המזון מהחי... וזאת, רק בישראל.
יום הכיפורים הקדוש ליהודים, הוא שואה למיליוני תרנגולות חסרי ישע
המירו את המנהג הברברי של שחיטת תרנגולות, במנהג מוסרי של תרומת כסף, וכך תוכלו לבקש מאלוהים למענכם ולמען בני ביתכם... בידיים נקיות.

פרופ' גארי פרנציון - פילוסוף ומשפטן אמריקאי
"...מי שטוען שהוא בעד זכויות בעלי חיים אך אינו טבעוני, אי אפשר להתייחס אליו ברצינות... אם לבעלי חיים יש איזושהי חשיבות מוסרית... לא ניתן להצדיק את השימוש בהם לשם אוכל..."


סרטונים 
טבעונות למען האנושות, כדור הארץ, ובעלי החיים
הרצאה של גארי יורופסקי - חובה לצפות

יום ראשון, 2 באוקטובר 2011

אנטיפסטי

1. מניחים את הסיר על האש ומכסים את תחתית הסיר בשמן (רצוי, שמן זית כתית מעולה).
2. פורסים בצל 1 גדול, לרצועות אורך דקות, ומכניסים לסיר.
3.מוסיפים קורט מלח ומערבבים. בזמן שהבצל על האש מכינים את שאר הירקות.
4.פורסים 1 פלפל מתוק ירוק ועוד 1 פלפל מתוק אדום, לרצועות אורך דקות.
5. פורסים 1 קישוא בינוני לרצועות אורך דקות. אם הקישוא ארוך, חוצים אותו לשניים במרכז. (רצוי שהקישוא לא יהיה רך),
6. מכניסים את הפלפל והקישוא לסיר ולא מערבבים - סוגרים את הסיר ונותנים לירקות להתבשל עוד כ-10 דקות.
7. כעת מוסיפים מלח דק ופלפל שחור טחון דק, לפי הטעם, ומערבבים קלות. להשתדל לא למעוך ולשבור את הירקות.
8. סוגרים את הסיר וממשיכים לבשל עוד כ-10 דקות.
9. הירקות אמורים להיות מבושלים נא.
10. כידוע, ירקות פולטים נוזלים, ואפשר לסננם לפני ההגשה, אך אפשר גם להגיש את הירקות עם הנוזלים, למי שאוהב לטבול את הלחם, כמוני.
11. המנה מוגשת על מצע של קוסברה ו/או פטרוזילייה קצוצים טרי.

אם נותרו לכם נוזלים בסיר
אפשר להוסיף ל-1 כוס נוזלים, כף של דבש תמרים (סילאן) ולבחוש היטב.
קיבלתם רוטב עשיר ובריא, להעשיר בו פירה תפוח אדמה.

בתיאבון.


כוסמת / קינואה / גריסים

המתכון למנה אחת - יש להכפיל את הכמויות במספר המנות הרצויות.


1. מניחים סיר על אש קטנה, ושופכים לתוכו 3 כוסות מים.
2. לאחר כ-10 דקות, מוסיפים למים קורט מלח, ובוחשים מעט.
3. לאחר עוד כ-10 דקות, שופכים לסיר 1 כוס גדושה של כוסמת או קינואה או גריסים, מערבבים ומכסים את הסיר.
4. כעבור כ-10 דקות נוספות, טועמים. 
5. אם מחליטים להוסיף מלח, אז שוב מערבבים וממשיכים לבשל עוד כ-5 דקות, ומכבים את האש.
6. אם מחליטים שאין צורך בהוספת מלח, מכבים את האש.
7. משאירים את הסיר סגור וממתינים כ-20 דקות, עד שהכוסמת או הקינואה או הגריסים, יספחו לתוכם את כל המים שבסיר ויהיו מוכנים לאכילה.
8. אין צורך לתבל את שלושת התוספות האלה, למעט מלח, היות וטעמם הטבעי, עשיר, שישתלב עם הטעמים השונים של המנות העיקריות.


כדאי לדעת:
הכוסמת - עשירה בוויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו, ואחוז השומן בה מזערי, למי שזה חשוב.
הקינואה - דלה בפחמימות ועשירה בחומצות אמינו. חשיבותה רבה לחיזוק מערכת החיסונית והעיכול, ואינה מכילה גלוטן.
הגריסים - דלים מאוד בשומן רווי ועשירים בסיבים תזונתיים, מייחסים להם יכולת לסייע בהשמדת תאים סרטניים.



הערה:
הכוסמת, הקינואה והגריסים, מתאימים גם כמצע לסלט ירוק.


בתיאבון.







רוח

רוח -
פרודת אבק 
עירומה מכוח -
נישאה,
עלה נושר, 
גבעול -
כותרתו -
בת-יענה.


* השיר פורסם ב"קולות 3" בעמ' 100, תחת שם אחר, בזדון, ע"י המו"ל, איתמר יעוז קסט.

הקדשה

הקובץ מוקדש -
לאמא, סלה (שרה), בת פיגה-דבורה ושעיה-יוסף מילר,
ולאבא, בריש (דב), בן טובה-לאה וחיים טייכר,
אשר העזו להישרד בחיים
וידעו יש מאין - אומץ.
לאחר שנשברו כל הכלים,
אנחנו -
ובנינו -
אנדרטת ניצחון למלחמת חיים.