בלדה לחיילת

מחייכת אל חייל מאובק בחולות,
בקלט פגשת בו נפעם.
בכל מקום את אתו -
גם ב"אי-שם".

למראך צונחת לצדו בחשכה,
הסמיקו כומתות על ראשים.
צנומה מתחת כובע פלדה -
מפקדת על מטווחים.

לילה -
בחדר מבצעים -
את אינך לאה.
עת  ישוב מתון ענן אפור,
בקשר ישמע קולך רכות -
מאשר לו נחיתה.

ובשובו עיף מתרגיל,
באוהל יופתע לגלות -
בקומקום קפה מהביל,
ופרח בבקבוק לאות.

ובעת מצוקה,
בין החוחים -
את לו השושנה,
וקרן שמש טובה -
שהושיטה יד
ותמכה.

...ובהפוגה -
במועדון,
קולך מתבדר
מבדיחה שסיפר
עת חמד לצון...